ירושלמי- ברכה על נר במוצאי שבת

במוצאי שבת מברכים על הנר "בורא מאורי האש". הנר צריך להיות נר ששבת, ולכן אין לברך על נר של גויים.

בתלמודים אומרים שאם ישראל הדליק את הנר מנר של נכרי, או שנכרי הדליק מנר שישראל הדליק במוצ"ש, ניתן לברך עליו. אבל נר חדש שנכרי הדליק במוצ"ש מנר של נכרי, אין לברך עליו, אפילו שזו אש חדשה ממוצ"ש - נר שלא חילל שבת. כיון שנכרי הדליק אותה - אין לברך עליה.

בשני התלמודים שואלים מדוע אין לברך על נר זה, הרי אין בו כל חשש שמא הוא נר שלא שבת בשבת. 

בבבלי (ברכות נג) עונים שמעיקר הדין נר זה באמת ראוי לברכה, אבל גזרו עליו משום נר של נכרי שלא שבת. 

בירושלמי שואלים אבל לא עונים, מדוע אין לברך על נר של גוים, כל עוד אין בנר זה צד ישראלי.

המפרשים ציינו שיש לשאלה זו תשובה במדרש. מאחר שידוע שהמדרשים הם בדרך כלל מתורת חכמי הירושלמי, ניתן לראות במדרש זה השלמה לסוגיית הירושלמי. 

לשון המדרש (תנחומא וישב, ג):

"ילמדנו רבינו: מהו להבדיל על נר של גויים במוצאי שבת? כך שנו רבותינו: אסור להבדיל על הנר של גויים במוצאי שבת. למה? שלא שבת ממלאכה. ולא עוד, אלא אם אתה מבדיל על נרו של גוי אתה עושה הגוי כאלו הוא ספון, וכתוב אומר 'כל הגוים כאין נגדו' (ישעיה מ). 

מעשה באנטונינוס שבא לקיסרין, ושלח אחר רבינו הקדוש והלך עמו רבי שמעון בנו ורבי חייא הגדול. ראה רבי שמעון שם לגיון אחד נאה ומשובח, ראשו מגיע לקפאלירס של עמודים, אמר לו לר' חייא: ראה כמה פטומין עגלין של עשו! נטלו רבי חייא והוליכו לשוק והראהו סל של ענבים ושל תאנים והזבובין עליהם, אמר לו: רבי חייא! זבובין אלו ואותו לגיון שוין! כשעלה רבי שמעון אצל אביו, אמר לו: כך אמרתי לר' חייא וכך השיב לי. אמר לו: כל כך נתן רבי חייא הבבלי ממש שהשוה אותן לזבובין?! לפי שלגיונים אלו אינן ספונין לכלום, אבל זבובין הקב"ה עושה שליחותו בהן, שנאמר 'והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי' וגו' (ישעיה ז), וכן 'ושלחתי את הצרעה' (שמות כג), ובכנים וצפרדעים." 

וכתב ה"תוספתא כפשוטה": "ולטעם זה אסור להדליק מן הגוי מדינא, אפילו יש כאן תוספת היתר, אם אין ישראל באמצע."

הנר מקבל את חשיבותו מישראל. 

יש להוסיף בביאור הירושלמי, שכיון שהנר צריך להיות "נר ששבת", זה לא רק שלא תיעשה בו מלאכה בשבת, אלא גם שהוא יקבל את הקישור לשבת מכח הישראל. 

נסכם בתוספת ביאור, שבבבלי נר ששבת זה נר שמבחינה מעשית שבת ממלאכה, ולכן מעיקר הדין אש חדשה של גוי ראויה לברכת הנר, אבל זה נאסר בגלל גזירה. בירושלמי צריך שתהיה יד ישראל באש זו, ורק מתוך כך היא ראויה לברכה. החלות של "נר ששבת" חלה ע"י ישראל שמדליק במוצ"ש. 

שנזכה לברכת יצחק ליעקב "יַֽעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִֽשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּֽמְבָרְכֶיךָ בָּרֽוּךְ".